בפרשתנו עומד משה לפני מותו ומחפש מנהיג שיחליפנו. מתוארים תכונותיו של המנהיג העתידי לעם ישראל הנכנס לארץ ישראל ומיישם את מטרת יציאת מצרים.מנהיג שיתן דוגמא לכל הסובב אותו. הפרשה מדגישה שיהא
"מנהיג –איש אשר רוח בו"
היינו המנהיג המוביל ,המשפיע –העומד בראש העם, צריך להיות ספוג "ברוחניות" המקנה לו חכמה ותבונה, באשר למנהיג העם קיימים כל הזמן דילמות, בעיות,התלבטויות ופטרון קונפליקטים. עליו לנהל-להנהיג את העם בחכמה מתוך ראש פתוח ואיכותי ככל שהמנהיג ספוג ברוחניות –יש בו כלים ורעיונות ,יוזמות,יצירתיות וחדשנות להתמודד עם הקשיים שבדרך.
הוא כמובן צריך להיות דוגמא אישית-כאדם העומד בראש העם, כפי שמודגש "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם".
המנהיג מהווה דוגמא אישית בהליכותיו-בהתנהגותו כמנהיג, כפי שהיופ אנו מודעים למנהיגים המשמיעים האמירה-"אחרי", הם הולכים בראש מורם ומראים את הדרך.הם מהווים דוגמא אישית בכל תחומי החיים. מנהיג חייב ליישם בעצמו את שהוא תובע מאחרים. מנהיג חייב להיות יצירתי על פי דעתו של משה. עליו לגבש כלים-רעיונות ויעדים למשיכת הציבור אליו. בהמשך מדגיש משה שהמנהיג צריך להיות כרועה צאן המחדיר גם מסירות ואהבה.
הרמב"ם בהלכות מלכים(ב-ו)מבהיר תכונות המנהיג...חונן ומרחם לקטנים וגדולים,,,ויחוס על כבוד קטן,,,המנהיג חייב לשלב אישיות מוסרית ולא רק מדינית או צבאית. המנהיג צריך להיות טוב לב, אנושי, בעל לב טוב לכל הסובב אותו גם לקטנים. לכן הקב"ה המנחה את משה לבחור כמנהיג את יהושע,הוא מדגיש...איש אשר רוח בו.
משה מכיר היטב את יהושע שנים רבות-לא ימוש מתוך אוהלו של משה, למד עימו תורה, אך גם היה גיבור חיל בעת מלחמתו מול עמלק-והיה בו שילוב נפלא שך אומץ לב וחשיבה נכונה ואיכותית אל מול המרגלים.
הקב" מבהיר ליהושע שלא די במנהיג שיהא גיבור חיל ואיש אירגון ומוכשר, אלא מאחורי כל התכונות המנהיגויות עליו להיות איש אשר רוח בו.איש שיש בו חכמה –תבונה ושפע רוחניות-זו התכונה החשובה ביותר להנהיג את העם.
משה מגלה אחריות מדימה כמנהיג אמיתי.משה הנהיג את העם ארבעים שנה במדבר,עתה כשהקב"ה מבהיר לו שהוא לא יכניס את העם לארץ ישראל, הרי משה פונה אל הקב"ה ותובע ממנו"יפקוד השם אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה".משה מתגלה כמנהיג אין הדואג שיהא לו מנהיג מחליף.כדי לא להפקיר את על ישראל-ברועה שאינו מפקיר את צאנו.
כאשר הקב"ה מבהיר ההחלטה למשה- הרי המנהיג משה דואג שלמנהיגות עם ישראל תהא "חפיפה"-עוד בחיי משה.משה משתמש בבקשתו מבורא עולם את מחליפו במילה,"איש" יפקוד השם איש על העדה.בהמשך-"איש אשר רוח בו"
משה מבהיר שיש צורך במנהיג היודע להפיח רוח-רוחניות בבשר בגוף האדם.מכוחה של רוחניות זו הטמונה בתוכו הוא יוכל להפיח רוח חיים-"רוחניות" בכל העדה.
אכן משיב הקב"ה למשה:"קח לך את יהושע בן נון-איש אשר רוח בו"
איש שאינו רק לוחם, אמיץ, בעל כושר אירגון- אלא בעיקר איש רוח. היינו הרוחניות הטמונה בו תימסר לאומה כולה.תוביל אותה ותבהיר לכולם שגם מנהיגות הביניים בעם חייב להיות מוטמע בהן "רוחניות".
הקב"ה מאמין ביהושע כמנהיג-שהרי לא מש מתוך האוהל של משה, ביטל עצמיותו כדי לקבל תורה-ממשה. יהושע ממש התאים להנהגת העם בזכות השילוב המנצח של "רוחניות"- "וניהול מלחמה", המנהיג הספוג "רוחניות" יידע היטב להנהיג את העם "אחרי" בעולם המעשה.
1
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
